אהוד בא רק אם קוראים לו

אהוד ברק חזר לחיים הציבוריים שלנו בסערה במטרה לקטוף מחדש את כיסא ראש הממשלה. "אני היחיד שיודע איך לנצח את נתניהו", הוא התרברב בכל מקום והצהיר ש"האופוזיציה האמיתית בישראל" מורכבת ממנו, רביב דרוקר ואלדד יניב. אני לא יודע אם מישהו גילה לו אי פעם, אבל בשביל להיות אופוזיציה בכנסת ישראל צריכים גם להביא מצביעים. ובמשימה הזו ברק כשל באופן מחפיר. 

בסיבוב הקודם של הבחירות מרצ זכתה בקולותיהם של 156 אלף מצביעים, שהיו שווים 4 מנדטים; ובבחירות האחרונות המחנה הדמוקרטי גרף נכון לכתיבת שורות אלו כ־172 אלף מצביעים. "החייל מספר 1", "מפרק השעונים", הצליח לגרור לקלפיות כ־15 אלף איש. רבע מנדט. וגם זה רק בעזרתה של סתיו שפיר. איך אומרים? לא סחבק. אבל מעבר לכישלון האלקטורלי ברק דווקא השיג הרבה מאוד. למעשה, במובנים רבים הוא זה שיצר את הקונסטלציה שבתוכה מתנהלת הפוליטיקה הישראלית.

מי שמנתח את חשבון הטוויטר של אהוד ברק נתקל בתופעה מעניינת. החשבון, שנפתח לראשונה ב־12 בנובמבר 2012, נדם עם פרישתו ממשרד הביטחון במארס 2013. הציוץ האחרון הוא מינואר של אותה שנה עם קישור לנאום שלו בדאבוס. ובחודש מארס ברק פרש לעיסוקיו. ביולי 2016 ברק החליט לשוב לחיים הציבוריים והטוויטר שלו חזר איתו. ב־18 ביוני 2016 הוא צייץ את המסר הפשוט שסביבו תתארגן כל המערכת הפוליטית: "נתניהו מבין שהחלה הספירה לאחור לקראת סוף שלטונו". בימים אלו החלו החקירות בתיק 1000 ו־2000, ברק רמז אז לפתיחתה של "מחאה עממית", שהחלה בתוך חודשים ספורים בהפגנות מול ביתו של מנדלבליט בהובלת אלדד יניב.

ברק בנה את הקאמבק והחל לצייץ ולהתראיין ללא הרף: "בממשלה ניכרו ניצני פאשיזם", "היועץ המשפחתי", "מושחתיהו", כל המסרים המרעילים שחשבון הטוויטר שלו שחרר לאוויר בשנים האלו יצרו את הפלטפורמה לכינונה של כחול לבן והשבועה של ראשיה לא לשבת עם נתניהו בשום מחיר. ברק, להזכירכם, גם עמד מאחורי המאמצים לאחד את השמאל בבחירות הקודמות. המפה הפוליטית של השנה האחרונה והנושאים המרכזיים שעל סדר יומה היו במובנים רבים פרי יצירתו. 

בתחילת הקיץ ברק עוד חשב שהוא יצליח לרכוב על אדי הרעל שהוא טיפח ביסודיות ולהביא את עצמו לראשות גוש השמאל ומשם להכניס אותו לבית בבלפור. אבל תמונות שלו יוצא מבית אחר – ביתו של ג'פרי אפשטיין במנהטן – הפכו אותו מנכס לנטל, והקמפיינר המבריק של עידן הרק־לא־ביבי מצא את עצמו בחוץ. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *