אנטישמיות ומחדל: המסתננים מאוקראינה שלא שמעתם עליהם

בשנים האחרונות חל זינוק במספר השוהים הלא חוקיים מאוקראינה • הם מגיעים כתיירים, מבקשים הכרה כפליטים ומשתקעים בארץ • החשש: פרצה במערכת שתביא גורמים אנטישמיים ארצה • בכיר ברשות האוכלוסין: "זמן הטיפול מתארך ובתקופה זו ניתנים אישורים לשהות בארץ ולעבוד" (צילום: דוברות המשטרה)

בספטמבר האחרון הושחת בית כנסת בשכונת ארמון הנציב בירושלים. זה מסוג האירועים המתרחשים מפעם לפעם, וחולפים מתחת לרדאר התקשורתי, אך הפעם היה משהו שונה: גרפיטי אנטישמי שרוסס על קירות המבנה כלל סמלים נאציים מוכרים כמו צלב הקרס, הנשר, והרמז 88 – מעין גימטריה של "הייל היטלר"; אך לצידם הופיע סמל חדש – מעין Z חצויה בקו העומדת על ראשה. סמלה של יחידה סמי־צבאית אוקראינית בשם "אזוב" שפעלה לאחרונה במלחמה באוקראינה. מדובר ביחידה שרבים מחבריה הם ניאו־נאצים מובהקים והיא חשודה במעורבות בפשעי מלחמה במזרח אוקראינה בשנים האחרונות. סמלה – אותה Z הפוכה – אינו אלא וריאציה לסמל של דיביזיית העילית של האס.אס הנודעת לשמצה – "דאס רייך".

סימן מפתיע זה, גם אם לא בהכרח מעיד על הכלל, הוא רק אחת העדויות הכואבות לתופעה קשה המתרחשת מתחת לפני השטח: הגירה מסיבית של אוקראינים לארץ, הנכנסים דרך נתב"ג כתיירים ונשארים לעבוד ולהתגורר בארץ בחסות חורים במערכת ההגירה של ישראל.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בשנים האחרונות חל זינוק בשוהים הלא חוקיים מאוקראינה. בשנת 2017, השיא, הגיעו לארץ 169,000 אוקראינים, מתוכם 3,500 נותרו בניגוד לחוק. נכון לעכשיו שוהים באופן לא חוקי בארץ כ־11,000 מהגרים מאוקראינה.

במקביל, נרשמה בשנים אלו עלייה במספר מבקשי המקלט מאוקראינה. מ־51 בקשות בשנת 2014 ל־7,711 בשנה האחרונה, ובסך הכל כ־15,000 בקשות מקלט.

הרקע לתופעה הוא מלחמת האזרחים האוקראינית שפרצה בשנת 2014 וגרמה לסכסוכי גבול בכמה חבלי ארץ הגובלים עם רוסיה. בעוד תושבי אזורי המלחמה עשויים לסבול מהמצב, מגיעים לישראל אלפים רבים גם מאזורים אחרים, בטענה לפליטות.

על רקע זה מתפתחת סביב ההגירה לישראל תעשייה שלמה של סייענים, יועצים, עורכי דין ו"מאכערים". על פי מידע שהגיע לידי "ישראל היום", הם פועלים באופן הבא: מגיעים לישראל כתיירים, חלקם מנצלים את השהות עד תום ובמהלכה מגישים בקשה להכרה כפליט. מהרגע שהוגשה הבקשה, ניתן להירגע, להתחיל לעבוד ולהשתקע בארץ. כעבור תקופת מה כבר אפשר לחשוב על הצעדים הבאים: להתחתן עם ישראלי, לחזור לאוקראינה או פתרונות אחרים.

"בישראל עובדים טוב!"

הכירו את עמוד הפייסבוק "ישראל־אוקראינה", השער להגירה לא חוקית לישראל: "איך אוקראינים עובדים בישראל?" פותח אחד הפוסטים הפופולריים בעמוד: "עובדים טוב!" וכך זה עובד: "מגיעים לישראל בוויזת תייר, וישר רצים ומגישים בקשת מקלט".

ובאיזו עילה? "האוקראינים בורחים ממלחמה, למרות שעדיין כמעט כולם גרים רחוק מאזור הדונבאס (אזור מלחמת האזרחים; ע"ב). כעבור חודש־חודשיים מאז הגשת בקשות המקלט הפליטים מקבלים אישור עבודה רשמי ומתחילים לעבוד". והתנאים? "שכר המינימום בישראל הוא 4,825 שקלים בחודש. וזה מינימום!"

ויש עוד: "השכרת דירה? לא בעיה! חשוב מאוד לדעת! טיפול רפואי לפליטים בישראל הוא חינם".

אבל הכי חשוב הוא ההסבר כיצד פועלות הרשויות בישראל ברשלנות פושעת: "הביורוקרטיה הישראלית היא מהאיטיות בעולם. כל בקשת מקלט נבדקת במהלך חודשים. ובינתיים רישיון העבודה מקבל הארכה. ואז, כשלבסוף מקבלים תשובה שלילית, דורשים לעזוב את ישראל, ואז משחררים אותך לכל ארבעת הכיוונים.

"מה עושים במקרה כזה רוב הפליטים מאוקראינה? נשארים בישראל וממשיכים לעבוד. אפילו אם יתפסו אותך… הכי רע? תצטרך לחזור לאוקראינה. מדינת ישראל תקנה לך כרטיסי טיסה על חשבונה".

מי שבוחר להגיע לכאן בעזרת מנהלי הדף זוכה לליווי מקצועי תמורת כ־1,000 דולר, כשאחת מנקודות המפתח היא ההתנהגות בשדה התעופה. באחת התגובות לפוסט נשאלת מנהלת הקבוצה כיצד לנהוג ברשויות ההגירה בנתב"ג, היות ש"בגלל אלה המנסים להסתנן, גם את התיירים הרגילים מסובבים ומנסים להחזיר".

מנהלת העמוד משיבה: "כן, מנסים, אלה שלא התכוננו טוב מראש, או את הסתומים־מפגרים. ישראלים לא תמיד שמחים לקבל מבקשי מקלט, למרות שעדיפים האוקראינים מאשר החמודים מדרום סודאן". במקרה אחר, מסתנן שנשאל מהי בירתה של ישראל נקב בשמה של העיר היחידה שהוא מכיר בישראל: "בת ים" – שבה יש ריכוז גבוה של דוברי רוסית ומהגרים מאוקראינה – והושב לארצו. אבל מי שמתכונן כהלכה ולומד מעט על ישראל, עובר את המשוכה בקלות.

כתבה שפורסמה בעיתון הישראלי ברוסית "וסטי" ביוני האחרון, חושפת כי סביב תעשיית ההגירה האוקראינית התפתחה מעין מאפיה של מאכערים. "אמרו לי שכדי לבקש סטטוס פליט, אני צריך לפנות למשרד הפנים בתל אביב, ולהגיע לשם בארבע לפנות בוקר", מספר בידיעה מהגר שהעדיף לשמור על עילום שם.

"כשהגעתי התאספו שם בערך 40 איש. רשמו אותי כמספר 79. בשעה חמש לפנות בוקר הופיעו כמה אנשים דוברי רוסית, חלקם עם מבטא קווקזי. הם אמרו שהם רושמים את רשימת הממתינים ו'שומרים על סדר'.

"אנשים אחרים בתור הסבירו לי שהאנשים האלה, בשביל 1,000 שקלים, ממלאים עבורך את הטפסים הנדרשים ושמים אותך בתחילת התור. ובאמת, התור החל להיווצר לפי הרשימה שלהם ואנשים שחיכו בתור יומיים, שלושה או שבוע מצאו את עצמם מאחוריהם. באותה שעה לא היו מאבטחים.

"הראשונים להיכנס לתוך המשרד היו האנשים שהיו תחת 'ההגנה' של אותם סוחרים… רבים אחרים נשארו לעמוד עד היום הבא. ואני עצמי חזרתי הביתה. כך הלכתי במשך ארבעה ימים בתקווה שיתמזל מזלי".

האנטישמיות החדשה

גורם מדאיג המחייב תשומת לב הוא עליית הלאומנות במערב אוקראינה בשנים האחרונות. במסגרת זו, דמויות שהיו מעורבות בשיתוף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה – כמו סטפן בנדרה – הופכות לגיבורים. בנדרה, למשל, עמד בראש תנועת אנשים ששירתו בצבא הנאצי, ושאנשיה היו אימת הפרטיזנים.

ארגונים קיצוניים כמו "הסקטור הימני" נעשים פופולריים, וטקסי הלוויה לווטרנים של גדודי האס.אס האוקראיניים הופכים לאירועים מכובדים. פעילים העוקבים בדאגה אחר המתרחש באוקראינה מתעדים אירועים אנטישמיים המתרחשים כמעט על בסיס יומיומי – כתובות נאצה, השחתת קברים ועוד.

ההגירה הלא מבוקרת ממערב אוקראינה לישראל מעלה את החשש כי האידיאולוגיות הקיצוניות הללו יגיעו לכאן. אנשים רבים בקהילת יוצאי בריה"מ לשעבר בישראל ששוחחו עימנו – הביעו דאגה ופחד מהמפגש המחודש עם האנטישמיות.

יותר ויותר ניתן למצוא את דגלי "הסקטור הימני" במקומות ציבוריים בישראל, כולל הפגנות מול שגרירות רוסיה. פעילים בקרב יוצאי בריה"מ הפועלים ברשתות החברתיות כדי לחשוף את המגמה זוכים לאיומים וגידופים: "אתה אצלנו חרא רוסי! מוות לרוסים בישראל!"; "חלאה רוסית בן של **נה רוסייה. למצוא אותך בבת ים מאוד קל". וזהו רק לקט מדגמי.

אנשים ששוחחנו עימם במהלך הכנת הכתבה, ביקשו לשמור על אנונימיות מחשש להתנכלויות. מדובר ביוצאי בריה"מ – משכילים, יצרניים וציוניים, שעומדים נחרדים לנוכח החור במערכת שיכול לאפשר לגורמים אנטישמיים ולאומניים לחדור לישראל.

"הגעתי מאוקראינה לפני כ־15 שנה לאחר שהחלטתי לעלות כי הקבוצות האלה התחילו בהקצנה", מספרת לנו ק'. אבל מה ששבר אותה היה אישי הרבה יותר: "רציתי לתת לבתי שם יהודי, אבל משרד הפנים בעיר שלי לא אישר, והכריח אותי לתת שם שנחשב לאוקראיני מסורתי", היא מספרת. "הפכתי שולחן כדי לקבל את תעודת הלידה שלה עם השם שביקשתי, אבל היא נותרה בשם האוקראיני, כי הכריחו אותי".

אפשרות החדירה של הקיצונים לישראל מזעזעת את ק': "החלטתי לעלות לארץ כדי להתרחק מהתופעות האלו, אבל פתאום מתחילים להגיע לפה האנשים האלה. אני מרגישה פחות בטוחה ממה שהרגשתי בעבר. הנוכחות שלהם פה בכלל לא רצויה. אני בטוחה שיש שם אנשים אנטישמיים במאה אחוז".

"אני עובר ליד אחד הפאבים האוקראיניים כמעט בכל יום", מספר לנו א', העובד באזור תעשייה בבת ים. "הם יושבים שם ומשתכרים. כשמזהים שאני רוסי – מקללים וצועקים אחריי. הלאומנות האנטי־רוסית שלהם מתערבבת עם אנטישמיות, וזה מתחיל להפחיד".

גם ת' מתריעה מפני מה שקורה במולדתה: "זה פאשיזם מה שקורה באוקראינה. בגלל מה שקורה שם אני לא נוסעת לבקר חברים. חצי ממשפחתי נספתה בשואה. בנפש יש לי פצע ואני לא יכולה לראות מה קורה עם המדינה שלי". בניגוד לאחרים היא לא חשה מאוימת, "אני לא חושבת שאנחנו בארץ צריכים לפחד מהם, אבל אלו תופעות שלא צריכות להיות בארץ".

"מנסים לנצל את המערכת"

בשיחה עם גורם בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה עולה כי הבעיה מוכרת. "ברגע שהבינו שיש כאן חורים במערכת ההגירה, מגיעות לפה כל מיני קבוצות אוכלוסייה שמנסות לנצל את המערכת, לעבוד ולהשתקע". לדבריו, "ברגע שאדם מגיש בקשה – ולא משנה מאיפה הוא מגיע – אני חייב לקבל את הבקשה, לבדוק את הטענות ולתת תשובה. בשל העומסים, זמן הטיפול מתארך, ומטפלים בבקשות כעבור שנתיים או שלוש, ובתקופה זו הם מקבלים אישור לשהות בארץ ולעבוד".

לדברי הגורם, "הם לא רוצים שנבדוק את הבקשה, אלא רק לקבל את הפתק ולעבוד. יש תופעות שאנשים נוחתים בנתב"ג ועם הסעה מאורגנת מסיעים אותם ליחידה להגיש בקשה. יש כל מיני מאכערים, עורכי דין ומעסיקים, שכבר מסדרים להם דירות ועבודה".

לדבריו, בחודשים האחרונים הם החלו לשים לב לתופעה ולפעול לבלימתה. כך, בשנת 2017 תוקנו הנהלים בנוגע לאוקראינה ולגאורגיה, ובדיקות הפליטות החלו להיערך במהירות. "לכל אחד שמגיע עושים שימוע בו ביום, ולמעט תושבי שני חבלי ארץ במזרח אוקראינה שבהם יש מצב מלחמתי, הם מקבלים תשובה באותו היום. בלי אישורי שהייה והיתרי עבודה". לדבריו, מאז החלו להדק את הנהלים, נרשמה ירידה בבקשות המקלט מאוקראינה. "ברגע שהבינו שכשמגיעים ליחידה לא מקבלים אישור עבודה מיידי, הם הפסיקו לבוא".

מעבר לכך, חודדו הנהלים בנתב"ג ורבים מהמגיעים מתושאלים ונשלחים חזרה לארצם. בשנת 2017 סורבו יותר מ־8,000 נכנסים בנתב"ג. ומה יהיה הלאה? לדברי הגורם, "בכל פעם קבוצה אחרת לומדת את הפטנט, והגל הבא הוא מהגרים מהודו ומסרי לנקה שגם הם מתחילים עכשיו להגיע ולהגיש בקשות מקלט". תעשיית הפליטות בישראל לא מפסיקה לאתגר.

פורסם ב'ישראל השבוע' 22.2.2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *