גם על פי עד המדינה פילבר ההחלטות בתיק 4000 התקבלו משיקולים ענייניים

בדיקת מכלול דבריו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בהרצאות, ראיונות ובעדויותיו במשטרה מגלה שהוא נותר עקבי לאורך כל הדרך: ההחלטות במשרד התקשורת בנוגע לבזק התקבלו משיקולים מקצועיים וענייניים. הפיכתו לעד מדינה לא שינתה עובדה בסיסית זו  

שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בהרצאה. אוגוסט 2016, צילומסך מיוטיוב

בחודש שעבר חשפתי ב'ישראל היום' קטע מתוך עדותו של שלמה פילבר במשטרה, יום לפני שהחליט לחתום על הסכם עד מדינה. בפרוטוקול החקירה הוא נשמע אומר כי לתחושתו חוקרי המשטרה רודפת אותו ומחפשת בעניינו מידע מכל מיני סוגים כדי להפעיל עליו לחצים להפוך לעד מדינה. 

"יש 300… 500 חוקרים בישראל, שכולם נמצאים עכשיו באיזו מין תחרות, מרוץ למיליון, מי יביא את הראש של נתניהו". אמר פילבר לחוקרים ב19 לפברואר 2018. "אז מה צריך? את אחד האנשים הקרובים אליו. אז מסמנים אותי, ומנסים לחפש אותי ולהפוך אותי…". 

לפי תיאורו, המשטרה חיפשה וככל הנראה גם מצאה. יום למחרת חתם פילבר על הסכם עד המדינה בתיק 4000. 

אולם, למרות שהוא הפך לעד נגד נתניהו, גרסאותיו של פילבר בנוגע למדיניות המשרד בתקופת כהונתו נותרו פחות או יותר עקביות. כשמשווים דברים שאמר בפומבי במהלך התקופה, עם דברים שאמר בחקירות ובראיונות מאז חתם על ההסכם, נראה שבכל הנוגע לסוגיות המרכזיות של פעילותו במשרד, לפילבר יש גרסה עניינית ורצינית, ובמידה רבה גם משכנעת. 

הנושא המרכזי שעמד על הפרק עם כניסתו של פילבר למשרד התקשורת היה רפורמת השוק הסיטונאי בקווי הטלפון. שוק הטלפון והאינטרנט מורכב משני מרכיבים, הראשון הוא התשתית הפיזית – קווי הטלפון והכבלים המרשתים את הבתים – והשני הוא הספק, שירותי הטלפון והגלישה הניתנים מעל גבי התשתית. בישראל התשתית נמצאה מאז ומתמיד במונופול של בזק כאשר בעשרים השנים האחרונות הצטרפה אליה הוט שפרסה רשת כבלים. כדי לפתור את בעיית המונופול ולהוזיל מחירים לצרכן, החליט משרד התקשורת בקדנציה הקודמת בראשות משה כחלון על רפורמת השוק הסיטונאי, במסגרתה יפרידו בין התשתית הפיזית לבין השירותים. בזק והוט יחויבו לספק לחברות שרותים את היכולת להשתמש בתשתית הפיזית שלהן. וכך נוצר המצב הקיים היום: בזק מאפשרים לפרטנר, לסלקום ולעוד מגוון נותני שירות "לרכב" על התשתית שלהם. 

הייתה גם תמורה. עם ביצוע הרפורמה משרד התקשורת התחייב לאשר לבזק לבטל את ההפרדה המבנית בינה לבין חברות הבת של יס, פלאפון ובזק בינלאומי, דבר שיאפשר לה להציע חבילות שירותים כוללים ויאפשר לה לקזז הפסדים של חברות הבת ובכך לחסוך בעלויות מס.  

המצב דומה לרפורמה שביצע כחלון בסלולר: גם כאן, החברות הוותיקות שפרסו תשתיות אנטנות בכל המדינה – פלאפון, סלקום, פרטנר – חוייבו לאפשר לחברות שירותים לרכב על התשתיות שלהם וכך נוצרו גולן טלקום, רמי לוי ועוד שלל ספקי שירות.

המודל הזה מאפשר הוזלת מחירים לצרכן בטווח המיידי, אך יש בו בעיה אחת: כאשר התשתית שהחברה הקימה לא שייכת לה באופן בלעדי, וכאשר הרווחים הנגזרים ממנה מתחלקים בין חברות אחרות, אין לחברה תמריצים להשקיע בפיתוח התשתיות ושדרוגן, ובהינתן הירידה ברווחים ייתכן שגם לא יהיו לה את האמצעים. 

לתוך הדילמה הזו נכנס פילבר למשרד התקשורת. בפניו עמדה הרפורמה המוכנה שהוריש כחלון, ששמה דגש מרכזי על הורדת המחירים לטווח הקרוב, אך לא נתנה מענה לנושא התשתיות. פילבר בחר ללכת בדרך אחרת. בהרצאה שנשא בכנס אלי הורוביץ באוגוסט 2016 הוא הסביר את השקפת עולמו: 

"תשתית האינטרנט בישראל בדרך לקטסטרופה. אם לא יבוצעו השקעות מאסיביות בתשתיות תהיה כאן בצורת אינטרנט" הוא אמר, והסביר כי ללא פריסת רשת סיבים אופטיים מהירות הגלישה תיתקע וישראל לא תוכל להתקדם לדור החמישי אליו צועד העולם. "הבעיה שלנו במדינת ישראל היא לא מחירים. הבעיה שלנו היא שאנחנו הולכים בעינים עצומות לקטסטרופה. ובינתיים אנחנו רוצים להמשיך את המסיבה הזאת. תשתית התקשורת במדינת ישראל היא תשתית שחברות עסקיות פרטיות בונות אותה. אם הן לא ירוויחו ולא ישקיעו".

לדבריו, בזק התחילה לפרוס קו אופטי, אך עצרה את הפעילות לאחר שהחלה הרפורמה, שיצרה אי וודאות מבחינתה בכל הנוגע למחירים ולעתיד המשק. "בזק פרסה סיב שמגיע קרוב מאוד ל1.3 מיליון בתי אב בישראל. אבל היא באה ועצרה. אתם עושים לנו שוק סיטונאי, מורידים לנו את המחירים. בבקשה. קחו את הרשת הזו ותעשו איתה מה שאתם רוצים. כל עוד אין להם ודאות רגולטורית הם לא מתקדמים צעד אחד קדימה". 

לכן לדבריו צריך להפוך את המשוואה. במקום להשתמש בהפרדה המבנית כמנוף: "יש לי כרגולטור הזדמנות שקורית פעם בדור. בזק רוצה את ביטול ההפרדה המבנית. עכשיו כל העיתונים דה מרקר גלובס כלכליסט ואחרים אומרים לי: תכנס בהם. אל תיתן להם עד שיורידו מחירים. אבל אני אומר שאנחנו נגיע ככה לאותה בצורת אינטרנט".

לכן פילבר הגה רעיון חדש: "אמרתי לבזק אני מוכן לשקול ביטול הפרדה מבנית בתמורה שתדליקו את הסיבים. ברגע שהדלקנו את הסיבית תפסנו אותם ומתחיל שעון חול מתי הם צריכים לעשות פריסה בכל הארץ. אני רוצה שתוך 3-4 שנים תפרסו סיבים בכל מדינת ישראל". בתור מהלך משלים הוא גם יחייב את הוט לאפשר שימוש בתשתיות שלהם, ולחייב גם אותה להשקיע בסיבים אופטיים "המטרה תהיה שבסופו של דבר במרכזי המטרופולין של ישראל יהיו שתי רשתות סיבים אופטיים".

בהרצאה הזו נמצאת כל התורה כולה. הצ'ופר שמשרד התקשורת יכול לתת לבזק – ההפרדה המבנית – ישמש לעודד השקעות בתשתית; מחירי השוק הסיטונאי מקבלים עדיפות משנית, כאשר המטרה היא לאפשר לבזק רווחיות מספקת ותמריצים מספקים לשדרג את התשתיות. 

פילבר היה עקבי בדברים אלו לאורך כל הדרך. זה היה תוכנן של הודעות הדובר שהוציא המשרד מפעם לפעם. כך, למשל בדצמבר 2015 נמסר למרקר: "בימים אלה ממשיכות להתקיים פגישות מקצועיות עם הנהלת בזק וחברות נוספות במטרה לגבש תוכנית השקעות נרחבת שתשדרג באופן דרמטי את תשתיות הפס הרחב בישראל לטובת הציבור"; בדיון בכנסת במרץ 2016 הוא אמר "אנו מעדיפים שבזק תשקיע בתשתיות מאשר לחלק מתנות לאזרחים" לדבריו, "הפוקוס הוא לא על המחיר – המחירים בישראל הן מהזולים בעולם", "הפוקוס הוא על התשתית, ותשתית התקשורת הלאומית של ישראל נבנית על ידי חברות פרטיות שצריכות להרוויח. … ". מי שעוקב אחר חשבון הטוויטר שלו יכול לראות שהוא מתנצח עם כתבים כלכליים ואקטיביסטים חברתיים לאורך כל התקופה כשהמסר הזה חוזר על עצמו. 

לא רק זאת, גם ממש לאחרונה, פילבר ממשיך להפיץ את גרסתו. ב-18 ביולי האחרון הוא שיתף ידיעה בה צוטט איש הטכנולוגיה שולי תשובה כאומר "אם המדינה לא תשנה גישה ותתחיל להשקיע בעצמה בתשתיות התקשורת הפער מהעולם רק יגדל" על כך צייץ פילבר: "עוד אחד שהתפקח – ב 2016 עוד הייתי קול בודד, עכשיו רבים כבר מסכימים איתי. רק חבל שבנתיים התבזבזו 3 שנים לשווא".

אך מה שחשוב יותר – לפחות על פי מה שפורסם הוא נותר בעמדותיו אלו גם בחקירות המשטרה, לפחות על פי מה שהודלף לאמצעי התקשורת.

בפרוטוקול חקירה שפרסם גיא פלג בתאריך נאמר כביכול פילבר ידע לאורך כל הדרך שמה שהוא עושה הוא פסול. "ברור לי שהמיזוג הזה הוא אסון לאומי. אסור לי לעשות אותו בשום פנים ואופן", הוא צוטט בידיעה שזכתה לאזכורים רבים. אולם, כפי שנחשף בישראל היום, מדובר בציטוט חלקי מוטעה ושגוי שהופך את עדותו של פילבר על פיה. 

מתמלול החקירה שנערך על ידי המשטרה והגיע לידי "ישראל היום", עולה כי ארבע מילים שמשנות את כל המשמעות של המשפט, נשמטו מהפרסום. על פי התמלול פילבר אמר: "לרגע אחד, אף פעם לא ברור לי שהמיזוג הוא אסון לאומי, שאסור לעשות אותו בשום פנים ואופן ואף אחד לא אמר אותו. כל מה שאמרו זה כאילו… צריך להתקדם שאחרי שעושים עוד משהו, עוד שלייקס, עוד מגבלה, עוד משהו. ושברגר שם… כרגע כאלה משקולות בלתי עבירות שצריך לפתוח את החסם הזה. זה הרושם שאני מקבל בעניין". כלומר, פילבר העיד שהוא מעולם לא חשב שיש בעיה עקרונית במיזוג הזה, ושכל מה שנאמר לו מאז שהוא נכנס לתפקיד זה שהוא שצריך לאשר אותו. 

"אני רוצה לציין שמה שצפריר אומר לי זה שיש פה תהליך שנמשך כבר שלוש שנים, הוא כבר עבר תהליכים, ובסוף הגיע למשרד לאישור סופי. כמו שאני מבין בנקודת הזמן הזאת, כשזה מגיע למשרד מייצרים מגבלה של השוק הסיטונאי". 

כלומר, פילבר מעיד כי לכאורה משרד התקשורת יצר חיבור בין רפורמת השוק הסיטונאי לאישור מיזוג בזק-yes כאמצעי להפעיל לחץ על בזק לקדם את הרפורמה, אך לא שיש בעיה מהותית או עקרונית במיזוג. פילבר המשיך: "זה לא שהמיזוג הוא רע. פשוט העסק של האישור זרם עד עכשיו, עד שהוא הגיע לפתחנו, וברגר תקע את זה". 

וכאן מגיע משפט המחץ: "זה לא שמישהו אמר באיזשהו שלב שהעניין הזה הוא אסון לאומי. אבל מדיניות השר זה לאשר את המיזוג. כשצפריר אמר לי את זה, הוא סגר לי מעגל עם מה שנאמר לי ומבחינתי זה הוראה לביצוע".

גם בתמלול אחר, שזכה בתקשורת לכותרת "פגישת התאנים והיין", פילבר חוזר על אותם הדברים. הוא נשאל על שיחה שקיים עם יועץ התקשורת אלי קמיר שעבד עבור שאול אלוביץ' בעלי בזק, במסגרתה נאמר כי ביטול ההפרדה המבנית יהיה "הזדמנות אמיתית לבוס שלך לבוא עם בשורה אמיתית". חוקרי המשטרה סבורים הבשורה היא כלפי אלוביץ, כלומר הבוס של פילבר, קרי: נתניהו יוכל לבוא עם בשורה לאלוביץ, כביכול במסגרת יחסי השוחד המתקיימים ביניהם. אולם פילבר מתעקש להסביר זאת אחרת. לדבריו, מדובר בבשורה שהבוס נתניהו יכול להביא לציבור: "ההתעקשות שלי שביטול ההפרדה המבנית תדרוש שדרוג התשתית באמצעות סיבים אופטיים. לזה אלי (קמיר) מתייחס. מדובר פה בהישג ששר יכול להתברך בו…. (לשדרג) את תשתית הסיבים, תשתית התקשורת במדינת ישראל למהירויות גלישה… זה בהחלט הזדמנות פוליטית לבוס שלך, קרי לראש הממשלה שהוא גם שר התקשורת, לבוא עם בשורה אמיתית, לציבור".

בכל הנוגע לעמדותיו המקצועיות, פילבר נותר נאמן לגרסתו המקורית. שדרוג התשתיות חשוב יותר מהורדת המחירים, וההפרדה המבנית צריכה לתמרץ את בזק להשקיע בתשתיות סיבים אופטיים. המידע המפליל שפילבר מספק בחקירותיו אינו נוגע להצדקת המדיניות של שמשרד, אלא לשאלת היחסים בין נתניהו לאלוביץ. הוא מספק עדויות לכך שאלוביץ שוחח עם נתניהו במספר מועדים ושחלק מהשינויים במדיניות נעשו בין היתר על רקע בקשותיו של אלוביץ. כמו בקשתו של נתניהו שהורדת המחירים תהיה יותר מתונה, דבר שפילבר מעיד שלמד מתנועת יד של נתניהו בפגישתם הראשונה כמנכ"ל ושר. אולם בכך כשלעצמו אין כל פסול. רגולטורים עומדים בקשר עם החברות שתחת אחריותם, וטבעי שבקשות מסוגים שונים יגיעו אל השר. 

גם מיתון הורדת המחירים אינו בהכרח בעייתי כשלעצמו, כפי שקבע פילבר עצמו בהרצאה שנתן עם כניסתו לתפקיד ביולי 2015: "רגולטור צריך לעבוד עם הגופים המפוקחים ולא להיות זרוע כוחנית שכופה עליהם דברים מלמעלה". "אני מאמין בפתרונות יצריתיים על פני מלחמות צודקות. אלו (החברות, ע"ב) גופים חזקים שיודעים להשיב מלחמה ואתה מבזבז תשומות במאבק".

השאלה הנידונה במסגרת תיק 4000 היא האם התקיימו יחסי שוחד תמורת סיקור חיובי באתר 'וואלה!' שהובילו למדיניות הזו. האם לצד פניות של אלוביץ לנתניהו כשר התקשורת הוא גם העניק לו תמורה בדמות סיקור חיובי? האם אכן היה קשר בין הדברים באופן שהשפיע על קבלת ההחלטות במשרד התקשורת? 

לפחות על פי גרסתו פילבר, ההחלטות עצמן התקבלו משיקולים מקצועיים וענייניים. גם הפיכתו לעד מדינה לא שינתה את העובדה הבסיסית הזו.