שאננות הימין חייבת להיפסק

נתוני ההצבעה בבחירות הקודמות חושפים דבר מדהים. מתברר כי בקלפיות שבהן כחול לבן קיבלו הכי הרבה מהקולות, היו גם שיעורי הצבעה גבוהים מאוד. לפעמים 80 ואפילו 90 אחוזי הצבעה. שיעור ההצבעה הממוצע ב־100 הקלפיות המובילות של כחול לבן היה 77 אחוזים לעומת 68 אחוזי ההצבעה הכלליים במדינה. 

המצב בימין הפוך לחלוטין. בקלפיות שבהן מחל היה הפתק המוביל, שיעור ההצבעה היה נמוך יחסית, ונע בין 60 ל־70 אחוזים. ב־100 הקלפיות המובילות של הליכוד נרשמו כ־68 אחוזי הצבעה בממוצע. זו תופעה עקבית. גם בבחירות 2015 הפערים היו מדהימים. שיעור ההצבעה הכללי היה 72 אחוזים, אבל במעוזי הליכוד הגיעו הרבה פחות – 68 בלבד, לעומת 74 במעוזי השמאל של המחנה הציוני. 

המשמעות דרמטית: השמאל מתגייס באופן מלא להגיע לקלפיות. אנשיהם מבינים את חשיבות הבחירות והם נוהרים בהמוניהם לקלפיות במטרה להחליף את השלטון ולהחזיר לעצמם את הכוח. 

אבל מה פשר השאננות הימנית? ייתכנו לכך סיבות רבות, אבל אחת מהן היא העובדה שהתרגלנו לשנים ארוכות של שלטון ימין, עד שהמצביעים שכחו מה עומד על הפרק. וכאן ראוי להציץ לרעיונות שמקדמים מכוני המחקר של השמאל, הממתינים להזדמנות לחזור להגה השלטון ולהפוך את המדינה. ארגון א.ס.ף, למשל, מטיף להעניק למסתננים אישורי עבודה, זכויות סוציאליות וחינוך ולחדול מהניסיון להחזיר אותם למדינות המוצא או מדינות שלישיות. ראינו את הקמפיין בחודש שעבר להשאיר בארץ עובדים זרים שעברו על החוק והיו צריכים לצאת מזמן. ניתן רק לדמיין מה יקרה כשארגוני השמאל יחזרו לעצב את החקיקה. 

האגודה לזכויות האזרח מקדמת שנים רבות "חוק יסוד זכויות חברתיות", שעל פיו המדינה אחראית לכל צורכי האזרחים ומעורבת בכל מגזרי המשק בסגנון סמי־קומוניסטי. החוק תקוע כבר שנים ארוכות. אם ישתחרר הפקק, החוק הזה צפוי להפוך את ישראל מן היסוד.

מתווה הגז, שמייצר את התנאים שמאפשרים השקעת סכומי עתק בפיתוח מאגרי הגז, העלה את ישראל על המפה והפך אותה לשחקן מפתח בתחום האנרגיה האזורי. השמאל התנגד למתווה בעוצמה רבה, ובהינתן ההזדמנות הפוליטית, אין סיבה שלא יפתחו מחדש את כל הסוגיה. והגז? ימתין עוד קצת.

ניתן להמשיך כך עוד ועוד – תוכניות ל"חיזוק מערכת המשפט" שנועדו להעצים את האקטיביזם השיפוטי; רעיונות ל"חיזוק הדרג המקצועי" שייתנו לפקידות יותר סמכויות וכוח; הוספת סעיף שוויון לחוק הלאום, שיאיים על צביונה של ישראל כמדינת לאום וכן הלאה. 

לממשלות הימין יש בעיית משילות. אין כאן מקום לדון בכך, אבל צריך לזכור שהשמאל לא סובל מבעיות כאלו: התקשורת מגבה אותו, האקדמיה מדרבנת, והארגונים האזרחיים חורשים את השטח. כשהם יחזרו לשלטון הם יבואו לכנסת עם סכין בין השיניים במטרה להפוך את המדינה ולשנות את אופייה מן השורש. 

https://www.israelhayom.co.il/opinion/692369

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *